עץ הברוש שייך למשפחת הברושיים ונפוץ באזורים חמים בחצי כדור הארץ הצפוני, בין היתר במזרח התיכון. בארץ עושים בו שימוש הן כעץ יער והן כעץ נוי לגינות או לגדר חיה. הפרחים של עץ הברוש הם האצטרובלים, כאשר הקטנים יותר הם הפרחים הזכריים והגדולים הם הנקביים, המגיעים לקוטר של כשלשה סנטימטרים לאחר ההפריה.

השמן האתרי מופק מהעלים, הענפים והאצטרובלים. ישנם מספר זנים של ברוש המשמשים להפקה של שמן אתרי. הנפוץ ביותר הוא הברוש המצוי (Cupressus sempervirens) שהוא גם זן הברוש היחיד הגדל בר בישראל. ההפקה המסחרית מתבצעת בעיקר בדרום צרפת ובספרד. בתחום הארומתרפיה והקוסמטיקה מיוחסות לשמן הברוש מגוון סגולות. הוא נחשב לאנטי דלקתי ומרגיע, אך בעיקר הוא נחשב לאסטרינג'נט חזק ולכן רבים ממליצים עליו לטיפולים בהם נדרש כיווץ רקמה או כלי דם, לדוגמא במצבים של קופרוז, עור שמן עם נקבוביות פתוחות ועור בעייתי וגם לשיפור טונוס של עור יבש ומבוגר. ההתייחסות לשמן הברוש כאסטרינג'נט היא על פניו שגויה מיסודה. באצטרובלים מצויים חומרים הקרויים טאנינים והם אכן אסטרינג'ניטים, אך הם אינם נדיפים ולכן הם אינם קייימים בשמן האתרי או בהידרוסול של הברוש.