זַנְגְּבִיל המוכר גם בשם ג'ינג'ר (שזהו בעצם שמו האנגלי), הוא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת הזנגביליים (Zingiberaceae). מקור הזנגביל הוא דרום-מזרח אסיה. צמח הזנגביל יוצר קנה-שורש מעובה, שזהו למעשה גבעול תת-קרקעי שצומח אופקית. בקנה השורש נעשה שימוש גם בצורתו הטרייה וגם מיובש או טחון, לתיבול מאכלים, מאפים ומשקאות.
הודו היא היצרנית הגדולה בעולם של שורש זנגביל טרי (מעל ל-2.25 מיליון טון בשנת 2025, המהווים מעל ל-40% מהייצור העולמי) בפער עצום מכל המתחרות שבראשן סין האחראית לכ-13% מהייצור העולמי. עם זאת, בסין, כמות הרבה יותר גדולה מהגידול מופנית לייצור של שמן אתרי ולכן הכמות של שמן אתרי זנגביל אשר מיוצר בסין היא גדולה מאד ומהווה תחרות משמעותית מאד להודו. שמן הזנגביל אותו אנו משווקים, מיוצר בסין.

בתעשיית הבישום שמן הזנגביל נחשב לניטרלי מבחינה מגדרית והוא משמש כמרכיב בבשמי יוקרה רבים. בבשמי "ספורט" גבריים נעשה בו שימוש נרחב בזכות ניחוחו המשלב גוונים הדריים לצד חריפות מעודנת ואדמתיות. בשמים בולטים בקטגוריה זו הם Dior Homme Sport (במיוחד בגירסאות המוקדמות של 2008 ו-2012), Prada Luna Rossa Sport שהושק בשנת 2015 ו-Burberry Sport for Men, משנת 2010. בבשמים נשיים נעשה שימוש בשמן הזנגביל כמרכיב המוסיף "עוקצנות" ויוצר איזון למתיקות של פרחים או פירות. בין בשמי היוקרה הנשיים אשר בהם שמן הזנגביל מהווה מרכיב דומיננטי, ניתן למצוא את Twilly d'Hermès Eau Ginger מבית Hermès ו-L'Interdit Eau de Parfum Rouge מבית Givenchy, שניהם הושקו בשנת 2021 ו-Dark Amber & Ginger Lily הוותיק יותר, מקולקציית Cologne Intense של Jo Malone London, אשר הושק בשנת 2008.

בקטריאליות, האנטי-אוקסידנטיות והאנטי-דלקתיות. שמן הזנגביל משמש כמרכיב פעיל בתכשירים טיפוליים לעור שמן ואקנה ובמוצרי אנטי-אייג'ינג. בתחום טיפוח השיער והקרקפת שמן הזנגביל זוכה לפופולריות רבה במיוחד. שמן הזנגביל הראה יעילות כנגד פטריית Malassezia furfur, הגורם העיקרי לקשקשת והשימוש הנפוץ ביותר בו הוא במוצרי Anti-Dandruff. בשנים האחרונות, עם עליית הטרנד של "Skinification of Hair" (התייחסות לקרקפת כאל עור הפנים), הזנגביל הפך לרכיב מפתח במותגים מובילים. דוגמא בולטת היא סדרת Ginger Haircare של רשת The Body Shop, שהיא בין המוצרים הנמכרים ביותר של המותג.

רגולציה:
תקן ISO 16928:2014 מגדיר את הפרופיל הכימי של שמן אתרי זנגביל שהופק בזיקוק קיטור. מכיוון שהרכב השמן משתנה משמעותית בהתאם לאזור הגידול, התקן מחלק את הערכים לשלושה מקורות עיקריים: סין, הודו ומערב אפריקה. רכיבי השמן המפורטים בראש העמוד מתייחסים לשמן הסיני.
למעט מספר אלרגנים אשר קיימים בשמן אתרי זנגביל אותם יש לציין כמרכיבים בתווית המוצר המוגמר במידה שהם חוצים את הרף המוגדר בדירקטיבה האירופאית, שמן הזנגביל נחשב לבטוח לשימוש והמינונים המותרים לשימוש עפ"י IFRA (מהדורה 51) הם יחסית גבוהים.
לגבי California Proposition 65, שמן אתרי זנגביל עצמו לא מופיע ברשימה, אך הוא לעיתים (תלוי במקור השמן) מכיל β-Myrcene אשר כן מופיע ברשימה זו.

לתשומת לב משתמשי האתר:
אנו עושים את מירב המאמצים על מנת שהמידע המובא באתר זה יהיה אמין ומדוייק. עם זאת, איננו נושאים באחריות לכל נזק אשר עלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.