יוזו הוא עץ הדר שמקורו, כמו שאר ההדרים, במזרח אסיה. ביפן ובקוריאה קיים הגידול המסחרי העיקרי שלו ומדינות אלו הן גם הצרכניות הגדולות ביותר של יוזו, עם זאת, בשנים האחרונות הוא צובר פופולריות גם בעולם המערבי וכיום ישנם פרדסי יוזו בניו זילנד, אוסטרליה, ספרד, איטליה וצרפת.

היוזו הוא עץ קטן שעל ענפיו פזורים קוצים גדולים רבים. פרי היוזו דומה לאשכולית קטנה, עם קליפה גבשושית מעט. צבעו ירוק עד צהוב, בהתאם לרמת הבשלות. קליפתו עבה, הוא מכיל מעט מאד מיץ והרבה חרצנים ומעבר לכך, ריבוי הקוצים מקשה על קטיפתו ולכן מיץ היוזו יקר מאד בהשוואה למיצי הדרים אחרים.

ביפן קיים מנהג של רחצה באמבט עם פירות יוזו, אשר החל בתחילת המאה ה-18 וייתכן שאף מוקדם יותר. פירות יוזו שלמים צפים במי האמבט החמים ומשחררים את ניחוחם. לעתים הפירות חצויים כדי שהמיץ יתערבב במי האמבט. הרחצה עם פירות היוזו מכונה ביפנית yuzu yu ומטרתה הגנה מפני התקררות, טיפול בעור נוקשה והרגעה נפשית.

השמן האתרי מופק מקליפת הפרי. בדומה למיץ היוזו, גם השמן האתרי יקר מאד בהשוואה לשמני קליפות פרי הדר אחרים. שמן היוזו הזול יותר והנחשב לפחות איכותי, מופק באמצעות זיקוק בקיטור. השמן הנחשב לאיכותי יותר מופק בסחיטה של קליפה הפרי, ללא חימום. צבעו של שמן היוזו המופק בסחיטה הוא צהבהב עד כתמתם וניחוחו מזכיר שילוב של אשכולית ומנדרינה.

בתחום הארומתרפיה נחשב שמן היוזו לאנטיספטי, מרענן ומרגיע.

בתחום הארומתרפיה הקוסמטית, משמש שמן היוזו בעיקר לטיפול בעור שמן ועור בעייתי. חשוב לציין שהוא אינו פוטוטוקסי ולכן בטוח יותר לשימוש בהשוואה לשמני לימון, אשכולית, תפוז מר וכו', בטיפול בעור אשר עשוי להיחשף לשמש.