הרוזמרין הוא שיח ירוק עד ממשפחת השפתניים, הנפוץ באיזור הים התיכון. הוא אינו גדל בארץ כצמח בר, אך נעשה בו שימוש כשיח נוי והוא מגודל באופן מסחרי כצמח תבלין.

השמן האתרי מופק באמצעות זיקוק בקיטור מהצמח כולו והוא חסר צבע עד צהוב-ירקרק.

ישנם מספר טיפוסים כימיים של שמן רוזמרין, שהנפוצים ביניהם הם:

Cineole type, או ליתר דיוק 1,8-cineole type - ארץ המקור היא בד"כ מרוקו או תוניסיה. סוג זה משמש בתעשיית הקוסמטיקה למוצרים לטיפוח השיער ורבים עושים בו שימוש לדחיית כינים. סוג זה נחשב גם ליעיל לטיפול בהצטננות (Cineole הוא המרכיב העיקרי גם בשמן אקליפטוס גלובולוס).

Camphor type - ארץ המקור היא בד"כ ספרד. סוג זה נחשב לנוגד כיווצים וממריץ. משמש בעיקר לטיפול בכאבי שרירים וכאבים ראומטיים. המרכיב העיקרי בשמן זה הוא קמפור ולכן יש לעשות בו שימוש בזהירות המתבקשת.

Verbenone type - ארץ המקור היא בד"כ דרום אפריקה, קורסיקה או איטליה. לסוג זה מיוחסת יכולת של עידוד התחדשות תאי עור ולכן מבין סוגי הרוזמרין, נחשב למתאים ביותר לטיפול בעור. בשל היותו מחטא חזק, נעשה בו שימוש לטיפול בעור שמן ובעור אקנתי.

למרות שישנם הבדלים בתכונות של שלשת הסוגים הללו של שמן הרוזמרין, לשלשתם ניחוח דומה: רענן, עשבוני וקמפורי.

אזהרה: רצוי להמנע משימוש בשמן רוזמרין (שלשת הטיפוסים) בזמן הריון.

מקורות:
http://naturalingredient.org
http://www.aromaweb.com/essential-oils/rosemary-oil.asp
http://www.learningabouteos.com/index.php/2014/03/19/rosemary